<h1>תניא רבתי סימן נ"ג</h1>
<h2>דף לא.</h2>
יום שלישי של פסח שהוא יום ראשון לחול המועד קורין שלשה בפרשת בא אל פרעה. קדש לי עד סוף הפרשה. ורביעי קורא בס"ת אחר. בפסוקים של מוסף. ומתחיל והקרבתם. יום רביעי של פסח שהוא יום שני לחולו של מועד קורין שלשה בני אדם בפרשת ואלה המשפטים (שמות כ"ב, כ"ג) אם כסף וגו', עד בחלב אמו. רביעי קורא והקרבתם. יום חמישי של פסח שהוא יום שלישי לחול המועד, קורין שלשה בפרשת כי תשא מפסל לך, עד בחלב אמו. ורביעי קורא והקרבתם. יום ששי של פסח שהוא יום רביעי לחול המועד, קורין ב' בפרשת בהעלותך (במדבר ט') במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח, עד לגר ולאזרח הארץ. ורביעי קורא והקרבתם. יום שביעי של פסח הוא יו"ט ראשון של ימים אחרונים של פסח קורין חמשה בני אדם. בפרשת ויהי בשלח וכל השירה, עד כי אני ה' רופאך. שהרי בו ביום עברו ישראל את הים. ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בשמואל (ב' כ"ב) וידבר דוד כל השירה כולה, שירה כנגד שירה. יום שמיני של פסח הוא יום אחרון של פסח קורין חמשה ב"א בפרשת ראה אנכי. (דברים ט"ו, ט"ז) כל הבכור, עד סוף הפרשה. ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בישעיה (י', י"א) עוד היום בנוב, עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל. שהרי נאמר שם ויצא חוטר מגזע ישי. ונחה עליו רוח ה', וכל אותה הנבואה של גאולה אחרונה. והיא עתידה להיות בפסח. ויש שם מפלת סנחריב. מסעף פארה במערצה. ובליל פסח היתה. ובו ביום מנהגנו לומר שבחות אין כמוך. ובו ביום מנהגנו לפסוק צדקה לשלש פעמים. על שם (דברים ט"ז) שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך. וכתיב איש כמתנת ידו. וסימן לסדר הקריאות. משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. במדברא. שלח. בוכרא. וסימן זה נקרא כתקונו כשחל פסח ביום השבת, או ביום ראשון או ביום שלישי. אבל כשחל פסח ביום חמישי בשבת משנין הסדר הזה, לפי שצריך לקרות בשבת של חולו של מועד פסל לך. ומתחילין מראה אתה וגו' לפי שהקורין הן שבעה. דאמר רב חנן בר אבא שבת שחלה בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר. ומפטיר קורא והקרבתם, ומפטיר ביחזקאל (ל"ז) והיתה עלי יד ה', עד דברתי ועשיתי נאם ה'. ומצאתי ששאלו את רבינו האי גאון ז"ל מה ענין למתים שהחיה יחזקאל בפסח ולענין גוג מגוג בחג. והשיב כי מסורת היא בידינו מאבותינו שתחית המתים תהיה בפסח. ומלחמת גוג מגוג בחג. ומחר ביום ראשון חוזרין וקורין קדש לי. וביום ב' קורין אם כסף וגו'. וביום ג' קורין במדבר סיני. ויעשו בני ישראל את הפסח וגו' (וסימן לדבר ימוטו ידחה). וסימן הקריאות לפי הסדר הזה. משך. תורא. פסל. בקודשא. כסף. במדבר. שלח. בוכרא. ובכל הימים של חולו של מועד מתפללין במוסף אתה בחרתנו כמו ביו"ט עצמו. אבל בערבית שחרית ומנחה מתפללין של חול ומזכירין יעלה ויבוא בעבודה. ואם טעה ולא הזכיר חוזר וכן שבת של חול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כסדר שבת ומזכיר יעלה ויבוא בעבודה ואין מזכיר של שבת שאין זכר לשבת אלא בברכה רביעית בלבד. אבל בעבודה אין זכר לשבת כלל. ומצאתי בשם הגאונים ז"ל. בליל שבת בחולו של מועד שכח מורי לומר ומאהבתך, ואמר אתה בחרתנו. גם לא הזכיר יעלה ויבא בעבודה, וראיתי שלא חזר להתפלל. ואמר כיון שהזכיר מיום טוב ושבת אע"פ שלא אמר יעלה ויבוא בעבודה אינו צריך לחזור. עוד מצאתי שבת של חולו של מועד שכח רבי לומר ישמח משה בשחרית. ואמר אתה בחרתנו והזכיר של שבת. ואמר שאינו צריך לחזור. ולמוצאי יו"ט בין לחולו של מועד בין לחול גמור. אומר אתה הבדלת. ומבדילין על הכוס בלא ברכת נר ובשמים. ובמוצאי שבת ליו"ט מתפלל אתה בחרתנו, ואומר מרגניתא דרב ושמואל (ותודיענו) כמו שכתוב בסידור של פסח. ועל הכוס אומרים יקנה"ז. ("יין "קדוש "נר "הבדלה "זמן). כמו שכתוב בסידור.
